הטיפול בצמחי המרפא אינו מסתכם רק ברכישת צמחים. גם אם נעשה בהמלצה של נטורופת בחנות תוספים, התייעצות על "רגל אחת" או מידע מהרשת. מדובר בתהליך טיפולי, תשאול ואבחון מעמיק שבו מותאמים הצמחים באופן אישי אליך ולמקור חוסר האיזון שהתהווה.

בתחילת התהליך, בימים הראשונים, תתכן החרפה קלה וזמנית של המצב הקיים, או הופעת סימנים מהעבר. לדוגמא, יתכנו, נפיחות גזים, עצבנות, שינוי ביציאות, כל אלה הינם סימן שהטיפול מתחיל לעבוד, המערכת באופן זמני תשנה את הוויסות שלה על מנת למצוא מחדש את האיזון הנכון.

קשיי שינה הם דבר שכיח, אך מעיד על איזשהו חוסר איזון כללי הקיים במערכת. הטיפול הצמחי יתמקד בהחזרת המערכות לתפקוד תקין שכתוצאה מכך תושב גם השינה.
בנוסף לפי הראיה המסורתית, עומס מטבולי על הכבד יכול לתרום לקשיי השינה, הכבד הוא אחד האיברים המרכזיים המפנים את הרעלים בגופנו, ובעידן זה שהכבד עסוק באופן יומיומי לפינוי רעלנים מהמזון (ריסוס, חומרים משמרים ועוד), זיהום אויר, וכו', מספיקה תוספת של אלכוהול, תרופות או אפילו תוספי תזונה מרובים מספיקים על מנת ליצור עומס על התפקוד והפינוי.
גם ברפואת הצמחים ישנם צמחים המסייעים להשרות שינה, אולם פועלים בצורה שונה מאשר תרופות, ולכן יעשה במקביל ובהדרגה להפחתת מינון תרופתי (בהיוועצות רופא), על מנת לאפשר לגוף להסתגל לשינוי, לגייס ולהפעיל את המנגנונים הטיבעיים הנחוצים לשינה. הטיפול הישיר בצמחים משרי שינה הוא סימפטומטי והגוף מסתגל להשפעות אלו כמו לתרופות, על כן במקביל יינתן טיפול למקור הבעיה. יש לצפות לכך שלוקח זמן להגיע לאיזון מחודש בטיפול בקשיי שינה.

יש לנו אבחנה מסורתית שמתבססת על אלפי שנות ניסיון קליני מתועד, שמייצגת מערכות יחסים עמוקות בגוף האדם ובנפשו (מערכות ואיברים), ואליה מתווספת אבחנה מערבית כמו בדיקות מעבדה שונות ועוד.
האבחנה המסורתית רואה את האדם כמכלול שלם , שכאשר נוצר בו חוסר איזון בין אלמנטים אנרגטיים שונים למשל חום וקור, יובש ולחות, תזוזת יתר וקיבעון, חוסר ועודף ולפי הייצוגים האלו נקבע אופן הטיפול על מנת להחזיר אל הגוף והנפש את האיזון הנכון.

נענה על כך במספר אופנים:

א. התרופות שמייצרים היום התפתחו במקור מחקר הרכיבים הפעילים שבצמחי מרפא. על ידי בידוד רכיב פעיל בודד וייצור כימי של הרכיבים במעבדה. וכאן נשאלת השאלה מה ההבדל? בצמחי מרפא מדובר ברכיב טבעי שהגוף יודע לקלוט, לספוג ולטפל בו כמו כל מקור מזון המגיע מהטבע.

ב. בנוסף, בניגוד לתרופה, אשר מכילה רכיב פעיל אחד, הצמחים מכילים סינרגיה של רכיבים פעילים ולא פעילים, כשהרכיבים הפעילים עושים את הפעולה הרפואית של הצמח והרכיבים הלא פעילים הם כמו מזון לגוף, ובכך הם מאפשרים לנו לספוג את הצמח כמשהו טבעי.
כלומר, הרכיב הפעיל הוא חלק ממארג של רכיבים רבים הפועלים באופן כולל ומשלים זה את זה וכך לא מפרים את האיזון בגוף,
כאשר מבודדים רכיב פעיל, ומסנתזים אותו במעבדה, אין רכיבים נוספים השומרים ומאזנים את פעילותו, בנוסף שלא בטוח שהגוף יודע כיצד לקלוט או לטפל בו.

ג. מאחר וצמחי מרפא לא עברו תהליכי עיבוד רבים, וקרובים למקור הטבעי, הם מזוהים בגוף כמזון וכך גם קל לגוף לקבל ולקלוט אותם והוא מוציא ביתר קלות את העודפים במידה ויש.

ד. צמחים המכוונים לטיפול, לא יתמקדו בבעיה ספציפית אחת וסימפטומטית אלא יאפשרו בו זמנית טיפול ו"תיקון" חוסר איזון של מספר מערכות. צמחים יכולים לשמש למגוון רחב של בעיות והתוויות, כשהשילוב ביניהם קובע את כיוון הטיפול.

ה. דוגמאות לרכיבים פעילים שבודדו מצמחי מרפא ומשמשים לתרופות כיום: דיוסקוריאה – גלולות אסטרוגן, מנטה – מנטול, היפריקום – רמוטיב, טבבויה – פנשון ולפשול.

אמנם לא נשלב צמחים עם פעילויות מנוגדות משום שהדבר לא ישרת את הטיפול, אך לרוב אין סכנה של רעילות ותופעות לוואי כתוצאה משילוב בין צמחים.

יכולה להיות אינטראקציה בין צמחים ותרופות ופעמים רבות יש לנו מידע מחקרי על כך ואנו מתחשבים במידע זה. בנוסף, פעמים רבות אנו נרצה לשתף עם הרופא המטפל, בצמחים אותם רשמנו במידה ויש תרופות רבות או משמעותיות ברקע.
לדוגמא, היפריקום והרכיב הפעיל היפריצין, שנחקר ברפואה המערבית בשל הרכיב הפעיל שלו והתנגשותו עם תרופות מקבוצת ה- SSRI והטטרה ציקלינים.
אי אפשר לדעת בדיוק מה יש בצמח – זה ביולוגי.
פוטנציאל הוויטאליות – כוח חיים, בצמח מגבירה את אפשרות הריפוי שלו, בכך שהוא תורם לפעילות ולתפקוד שלו בגוף מבלי לדרוש מהגוף השקעת אנרגיה נוספת.

פוטנציאל הוויטאליות – כוח חיים, בצמח מגבירה את אפשרות הריפוי שלו, בכך שהוא תורם לפעילות ולתפקוד שלו בגוף מבלי לדרוש מהגוף השקעת אנרגיה נוספת.

הטיפול ברפואת הצמחים כולל מספר שלבים:
1. המטופל מגיע אל ההרבליסט הקליני לפגישה שתארוך כשעה, בה המטופל מפרט בפני ההרבליסט את הסיבה בשלה הגיע לטיפול וההרבליסט שואל את המטופל שאלות שיתנו את המידע הכולל ביותר, על מנת לקבל את התמונה השלמה על האדם, אורח החיים שלו, תפקודו ומצב מערכות הגוף השונות שלו.
2. המטפל מעבד את המידע בכלים של אבחנה מסורתית, בשילוב המידע הרפואי שקיבל מהמטופל, על מנת להגיע לשורש או מקור הבעיה ולאחר מכן ירשום עבור המטופל פורמולה צמחית מתאימה, שמתחשבת גם בתרופות שהמטופל נוטל ברקע ואפשרויות האינטראקציה שלהן עם הצמחים שירשום.
3. מרשם הפורמולה ישלח לבית מרקחת צמחי להכנה ובית המרקחת הצמחי יצור קשר עם המטופל בנוגע לתשלום עבור הפורמולה וכתובת משלוח הפורמולה. בו זמנית, המטפל ישלח למטופל הנחיות נטילה של הצמחים.
4. כעבור 3 ימים ממועד תחילת נטילת הצמחים, על המטופל לעדכן את המטפל בהרגשתו ותחושותיו על מנת לדעת האם יש ריאקציות רצויות שמראות על אפקטיביות הטיפול או האם יש תופעות לוואי שצריך להתחשב בהן, והתאמת המינון אם יש עוד צורך.

יתכן שזה משום שחלה תנועה בגוף ודברים שהיו תקועים הרבה זמן כמו רגשות רעלים וכדומה מתחילים להשתחרר אל מחזור הדם ולהתפנות אל מחוץ לגוף דרך מערכות הפינוי. הביטוי של כל זה הינו חוסר שקט ועצבנות. ברכותנו, הטיפול עובד.

תוצרי לוואי או מטבוליטים שהגוף יצר בתהליכי פירוק והתמרה וחומרים מזהמים שהגוף קיבל פנימה, דרך האוויר, המזון והשתייה, מתחילים להתפנות בעקבות הטיפול הצמחי. העור שלנו הינו איבר פינוי ופצעים שמופיעים על העור, הם סימן שהגוף מתחיל להתפנות ולהתנקות. בנוסף, לא נרצה לשים משהו על הפצעים על מנת לאפשר לגוף להשלים את תהליך הפינוי.

בגיל הינקות מערכת העיכול עדיין לא סיימה את התפתחותה, וישנם מזונות שמקשים על פעילותה ומעמיסים עליה וגורמים ליצירת ליחה המתנקזת דרך מערכת הנשימה. כל עוד נמשיך לתת לתינוק מזונות אלו, גם הליחה והנזלת ימשיכו להיות. מזונות לדוגמא הינם: מוצרי חלב, סוכרים, פחמימות ריקות ובמידה ויש רגישות – גם גלוטן. הימנעות ממזונות אלו יתכן שתתרום להפסקת הנזלת כבר כעבור מספר ימים.